לרכוב בעיניים עצומות

הספינינג, או בשמו המדוייק סייקלינג (cycling) נכנס אלינו לחיים בערך לפני קצת יותר מעשור. אני זוכרת את זה כי בדיוק אז, הגעתי לתל אביב, נרשמתי להולמס פלייס ובעקבות כל הרעש התקשורתי סביב האימון הזה, היה זה האימון הראשון בו התנסיתי והאימון שגרם לי להתאהב באירובי בכלל ועשה עוד פלאים רבים ואחרים.

אימון הספינינג, רק למי שעדיין לא מכיר, הוא אימון המתבצע בדרך כלל, חדר הכושר, בחדר חשוך, על אופניים נייחים, עם מוזיקה קצבית בהנחיית מדריך.

על האופניים קיים בורר עומס שמאפשר לרוכב לשלוט על דרגות הקושי והמאמץ בזמן הפעילות. וכך ניתן למעשה לשלט בשיפוע ובמהירות הרכיבה.

למה בדרך כלל? כי מידי פעם מתקיימים להם "מרתוני ספינינג" באוויר הפתוח.

מקור האימון הזה (ותודה לגוגל), היא סטאר טראק שרכשה את מאד דוג אתלטיקס (Mad Dogg Athletics) שהקים ג'ונתן גולדברג- רוכב אופניים שהתחרה במירוצים לאורכה ורחבה של ארצות הברית, וחיפש פתרון אלטרנטיבי לאימונים בחורף האמריקני המושלג, שלא באמצעות אופני הכושר הסטנדרטיות, אשר אינן מדמות רכיבה בחוץ באמינות רבה.

בגלל שמדובר באימון אירובי עצים יחסית, חשוב מאוד להצטייד בשעון דופק. רוב המאמנים בונים את מערך השיעור על פי דופק מטרה מוגדר וקשה מאוד לדעת אם האימון אופטימלי או לא ללא שעון.

השמועה אומרת שבאימון בין 50 דקות ניתן לשרוף כ 1000 קלוריות. בעשר השנים שאני עושה ספינינג אפילו לא התקרבתי לשם, אבל גם 500 קלוריות זה לא רע בכלל, כשהבונוס הוא שיפור ברור של סיבולת לב ריאה.

פרט לשעון דופק, מומלץ לרכוש נעלי ספינינג ייעודיות. נעליים כאלו הם בעלי "קליפסים" קטנים בסוליה, המתקבעים על דוושת האופניים ומנעים מכף הרגל לזוז במהלך האימון.

אני מודה שאני חוטאת בכך, שלמרות כל השנים האלו, עדיין לא רכשתי לעצמי זוג כזה, אבל הנה כאן, מבטיחה לכם (ובעיקר לעצמי), לרכוש לי זוג כזה בקרוב.

מה שמשפיע מאוד על האימון הזה זו האווירה ולכן המוסיקה קצבית ו"מסיבתית", מה שתורם רבות להקפצת הדופק במקומות הנכונים. לרוב (בעיקר בחו"ל) הוא נעשה בחדר חשוך לחלוטין עם אורות אולטרא סגולים שמשווים להכל אווירה של מסיבה.

 – ככה זה נראה בחו"ל. בארץ, לצערי, זה הרבה פחות מושקע

החושך, בשילוב האולטרא סגול מביא איתו, כמובן, גל של "אופנת ספינינג" שכוללת בעיקר בגדי ספורט עם אלמנטים זוהרים בחושך. ומי שלא היה בשיעור ספינינג טוב, חייב לעשות את זה פעם. זו תחושה ואווירה מדהימה!

   

חשוב להביא לכל שיעור מגבת לניגוב זיעה (לא תאמינו כמה מזיעים) ובקבוק מים.

יש המגדילים לעשות ומביאים איתם כיסוי סיליקון למושב "למי שכואב הישבן המסוקס", כדברי רועי גרין, מאמן הספינינג הראשון שלי ואחד האהובים עליי.

אבל בעיניי זה די מיותר ונכון שבפעמים הראשונות עצמות הישבן כואבות כי הן לא רגילות לכסא, אבל מהר מאוד מתרגלים.

למי שטרם ניסה, חשוב מאוד בעיניי ללכת לשיעור למתחילים (יש בכל חדר כושר פעם בכמה זמן), כדי ללמוד את הטכניקה הנכונה, ללמוד איך לכוון את הכסה ואת הכידון וללמוד מה לא לעשות (כמו לנעול ברכיים ולעבוד על עומס אפס), כדי לא לדפוק את הברכיים והגב.

נכון להיום, לפחות פעמיים בשבוע אני עושה ספינינג, כשעל השיעורים של ימי שני בבוקר עם מיכל אורגד המהממת, אני לא מוותרת.

ממליצה גם לכם לפחות לנסות פעם. זו חוויה אמיתית.

ספרו לי איך היה, כן?

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s