גבוה יותר, מהר יותר, חזק יותר

כמי שחיה ומחנכת את בנה על ערכי הספורט בכלל והאולימפיאדה בכלל, הסלוגן "גבוה יותר, מהר יותר, חזק יותר", הוא הרבה יותר מסלוגן. הוא דרך חיים..

כדי להצליח בכל תחום שהוא לא מספיק להיות מוכשר. צריך להשקיע, להתאמץ, לשבור את הגבולות של עצמך בכל פעם מחדש, להתעלם ממגבלות הגוף ולדעת ש"הכל בראש". לרצות. בעיקר לרצות. כי רק רצון אמיתי שמגיע מבפנים מסוגל להתעלות מעל כל הקשיים.

אולימיפאדת לונדון האחרונה סיפקה לנו לא מעט רגעים מרגשים, רגשיים והיסטורים וכבר ציינתי בעבר את העובדה המצערת שהתחרויות הפרא אולימפיות, שהן למעשה "אולימפיידת הנכים" לא זוכה לקבל במה כזו וכמעט שלא מתוקשרת. רק מי שעוקב באדיקות (כמוני) נהנה ממנה וכמובן- אם אחד מהספורטאים שלנו מביא מדליה- אז נזכרים כל הפוליטיקאים רמי המעלה לנופנף בהצלחה כאילו היו הם אלו שנשאו אותו על גבם במשך שנים, החדירו בו את המוטיבציה ובזכותם, לגמרי בזכותם, הוא הגיע לאן שהגיע. ברור.

למה אני נזכרת בזה עכשיו? כי לפני כמה שעות פורסמה הידיעה ב ynet כי מדליסט הזהב האולימפי שלנו- נועם גרשוני, מעורר ההשראה, לא יקבל את תואר הספורטאי המצטיין לשנת 2012. יודעים למה? כי הוא נכה!!!

download

כן כן העובדה שהוא זכה במדליית זהב בטניס, כשהוא ישוב על כסא גלגלים, לא מאפשרת לתקנון היבש להעניק לו את הפרס". לרכוב על ההצלחה שלו? כן. לקחת את כל הקרדיטים? כן. למנף את הילד יפה התואר והמוצלח הזה לטובת קידום מעמדים אישיים? כן. ספורטאי השנה? לא. בזה יכולים לזכות רק "ספורטאים רגילים".

מיותר נראה לי לציין שהתואר כבר ניתן לו ואז "אופס, טעינו" מצד הועד והתואר נלקח ממנו במחי יד.

אז כן, אני זועמת. אני זועמת על הוועד האולימפי והתקנון המזופט שלו ואני זועמת על כל הפוליטיקאים שנעלמו להם לפתע ולא עושים כלום.

נכון לכתיבת שורות אלו לא הצלחתי להגיע אל נועם גרשוני ולדבר איתו (ואני מבטיחה לעשות את זה בהזדמנות) אבל אני רוצה לומר לכל מי שקורא שורות אלו שנועם גרשוני הוא בדיוק האדם שאני רוצה ללמד את הבן שלי להיות- הוא לוחם אמיתי. אמיץ, מלא תושייה, מלח הארץ, נאמן לעצמו ולמולדתו (שקצת מעדיפה "רגילים" על פניו, אבל למי אכפת?!) ובעיקר נעים הליכות ומנומס מאין כמותו. תראו- הוא אפילו לא צעק והתעצבן. קיבל את "גזר הדין" בשקט.

download (1)

ולראשי הוועד האולימפי אני רוצה לומר: תתביישו לכם! ספורטאי מוגדר כמי שעוסק בספורט. כשנועם עמד על הפודיום נוגנה התקווה וכולכם הזלתם דמעת תנין. ועכשיו? הוא לא מספיק ספורטאי עבורכם? למה? כי התואר תלוי על צמרת עץ גבוה והוא לא יוכל לטפס עליו כדי להגיע למעלה? תאמינו לי שהוא יצליח ועם התואר שלכם או בלעדיו נועם גרשוני הוא לא רק ספורטאי השנה, הוא ספורטאי העשור ואני את המדליה וכל התארים האפשריים כבר נתתי לו בליבי וגם, על הדרך, לימדתי את הבן שלי שיעור חשוב בדרך ארץ!

מודעות פרסומת

<span dir=rtl>4תגובות ל‘גבוה יותר, מהר יותר, חזק יותר’</span>

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s